| דף הבית |
מתקשרים |
כתבים מתורגמים |
כתבים בעברית |
עניין אישי |
הכנס האוטיסטי הראשון, שנקרא
אוטריט (Autreat), התקיים בשנת 1996.
מאז, אוטריט מתקיים בארה"ב בכל שנה (למעט 2001). אוטסקייפ (Autscape), הכנס
האירופי שנוצר
לפי הדגם של אוטריט, התקיים בפעם הראשונה באנגליה ב-2005.
במה שונה אוטריט
מכנס רגיל על אוטיזם?
מי יכול להשתתף
באוטריט?
אוטריט מכוון לצרכים של ולנושאים
המעניינים את אנשי
הספקטרום, אבל כל מי שמכבד צרכים אלה ומתעניין בנושאים אלה יכול להשתתף.
אנשים
לא-אוטיסטים יכולים להרצות באוטריט, אם יש להם מידע שיכול לעניין את
האוטיסטים.
המשתתפים באים מכל העולם: אוטיסטים מכל רמות התפקוד, הורים ואחים, בני-זוג
של
אוטיסטים, אנשי מקצוע, פעילים בתחום הנכויות, וכן חברים של אוטיסטים.
מה התועלת של
השתתפות באוטריט עבור
איש-מקצוע?
בנוסף להזדמנות מיוחדת במינה
לחוות קהילה אוטיסטית וללמוד
מן ההרצאות והדיונים הפתוחים, אוטריט הוכר כהשתלמות ע"י המרכז למדיניות
ציבורית באוניברסיטת סירקיוז.
לא אוכל להגיע
לכנס, כיצד בכל זאת אלמד
מן ההרצאות?
ע"י קריאת מאמרים בספר הכנס,
וצפייה בהרצאות
בווידיאו.
מתי והיכן?
פרטים נוספים: על אוטריט:
בכתובת http://www.ani.ac
על אוטסקייפ: בכתובת http://www.autscape.org
אנשים שהשתתפו
באוטריט 2005
אומרים:
נהניתי מאוד ואני מאמין שהכנס היה
מאוד משמעותי עבורי.
סטן
כאשר חזרתי הביתה אחרי שביליתי את
כל הלילה בשדה
התעופה, משפחתי העירה שחייכתי הרבה. הייתי צריכה להגיד להם שסוף סוף
גיליתי שאני
נורמאלית. הבעיה הייתה שלפני כן לקחתי את הקבוצה הלא נכונה של אנשים
כייחוס
לנורמאליות. ☺
ריישיל
זאת הייתה הפעם הראשונה, האמיצה
שלי במשהו כזה. אני
הנערה היפה בת ה-11 שזקוקה למכשיר תקשורת חלופית ולתמיכה כדי לתקשר.
הרגשתי נהדר,
שיכולתי להיות מה שהייתי צריכה להיות. אני חושבת שהייתי אחת מהילדים
המוגבלים
ביותר שם – אולי אחרים חושבים שהם לא יכולים להיות אמיצים מספיק, או
שהוריהם יותר
מדי מותשים מכדי להביא אותם לשם. הייתי רוצה לראות עוד משתמשי תקשורת
תומכת. אני
מתכננת לבוא שוב בשנה הבאה. המון תודות לכולם!
לורה.
בכמה מובנים, אני מרגישה כאילו
פגשתי את בני בפעם
הראשונה. אני לא יכולה להתחיל לבטא את הדרכים הרבות שבהם אוטריט נגע בי
ואת השפעתו
העמוקה עלינו כמשפחה.
טרה.
זה היה האוטריט הראשון עבורי
ועבור בן, בני בן ה-6, וזה
היה נפלא בכל מובן. בן הדפיס, שהוא נהנה מאוד כי "הם משחקים כמוני".
גי'ם ובן.
גם לרבקה ולי הייתה חוויה חזקה
מבחינות רבות ושונות.
היא רכשה חברים חדשים, ואני למדתי עוד איך לכבד את הרגישויות שלה. זה עשה
את שתינו
נוסעות טובות יותר.
אלכסנדרה.
למדתי כל כך הרבה מכל אחד, ואני
מעריכה את הכנות
והפתיחות שכולכם הענקתם לי. אני מקווה שמה שלמדתי יעשה אותי מורה טובה
יותר ויעזור
לתלמידים שלי להיות מתקשרים טובים יותר, וגם יעשה אותי אמא טובה יותר
לילדיי.
ברברה.
אני בוכה לסירוגין מאז עזבנו את
מגרש החנייה של אוטריט.
זו המשמעות של "מתוק-מריר".
קרה.
כבר מצפים לשנה הבאה...
פיל וג'רמי.