הכל בסדר

אִשה כְּבוּדה
בבֹּקר קמה, מכינה סעֻדה
הילדים - לבית הספר, היא לעבודה
הולכת. חוזרת לשעה הַיְּעֻדה.
גם הילדים חוזרים. היא לא לבדה.
הכל בסדר. הכל במִדה.

ומאחורי הַפָּנים, בִּפְנים - פנֵי ילדה
דרך ארֻבות-העינים מביטה
בעיניים קרועות בעָתה
היא בולעת, עלה נושר
מזֵּר הוְרָדים על השֻלחן
טובע בשלולית של אור
פניו קטיפה מבהיקה.
היא רוצה לגעת באצבע רכה
בגוֹן הארגמן העמוק
אך העור כמו עטוף בכפפה עבה.

היא אפילו אינה מושיטה את ידה.